בן מרים ושמעון, נולד ביום ב' בניסן תרפ"ט (12.4.1929) בביירות, בירת לבנון. ב-1.4.1930 בהיותו כבן שנה, עלו הוריו לארץ. גדל בירושלים, סיים בית-ספר יסודי של "כל ישראל חברים", למד חשמל והתמחה בתיקוני רדיו. מטבעו היה שקט וצנוע, מדבר מעט ועושה הרבה. נער פיקח ומוכשר ואוהב את מקצועו, אשר שאף להשתלם ולהיות מהנדס חשמל. היה מאורגן ב"נוער העובד" משנת 1945.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב ב-8.2.1948 לשירות. הוא שירת בחי"ש ירושלים והיה בעמדות הגנה שונות. נפצע כמה פעמים והסתיר את הדבר מהוריו. יומיים לפני נופלו ביקר בפעם האחרונה בבית, ואם כי לא היה בקו הבריאות, לא רצה בשום פנים להישאר שם יום נוסף, לבל ייעדר מהקרב בנוטר-דם. בשעת הקרב הזה נפצע פצע אנוש בראשו ומת כעבור שלוש שעות, ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948). בכיסו נמצא קמיע שאימו נתנה לו לפני צאתו. הוא האמין במזלו ולא ידע פחד. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.